באור העמום בין העשן לרחישת הרוח, פס קול של געגוע זורם על קלידים עייפים. פסנתרן מהורהר וקולה המתוק של זמרת מהדהד בחלל, חוצה מציאות ודמיון, כמו בארץ המראות של אליס. מי שנכנס למראה, יוצא למסע שבו הלב החצוי נראה שלם – לרגע חמקמק שנעלם כמו אקספרס של חצות אל תוך הלילה.
מאת מרים אנגל | מוסיקה: ניזאר אלכאטר
קיים במלאי