שום דבר כבר לא הגיוני, אנחנו מקווים שלא יהיו עוד מקרי חירום
חדר חיפוש פואטי סוריאליסטי.
הם מסתתרים בפינות החשוכות, מתחבאים מתחת לשטיחים, רימונים, פצצות זמן אדומות, מפוזרים ברחבי החדר. כל גילוי חושף עוד שכבה של כאב, עוד פצע מדמם.
כאן, בירושלים, טעונים בכאב, אובדן ולאומיות, מנסים למצוא טוב. בין חומות עתיקות וקירות בוכים, אנו מלקקים את פצעי העבר, גוררים את נפשנו שאיבדה את דעתה.
היצירה הזו מוקדשת לנו עכשיו. לכל מי שנאבק לשרוד. לאלו שמצליחים לחייך למרות הכל. ובמיוחד לאלו שחושבים שהגיעו לקצה.
*המופע כולל ערום מלא ואורות מהבהבים.
קרדיטים
מאת עירד אבני בשיתוף סיימון גנגי ומיה אבין | מוסיקה: רון פדרי ופריק